ההיסטוריה והמיתולוגיה של אתונה
אתונה נוסדה לפני כ-4000 שנים והיא נחשבת לאחת הערים הוותיקות באירופה. המתיישבים הראשונים של העיר היו שייכים לשבט האיוני. אחד מארבעת השבטים המרכיבים את העם היווני (יחדיו עם הדורים, האיולים והאכנים). מאת תחילת הישוב, אתונה הייתה חלק חשוב מההיסטוריה והמיתולוגיה של העולם המערבי.
אתונה העתיקה
התקופה הקלאסית
- אתונה הגיעה לשיא כוחה תחת הנהגתו של פריקלס (Pericles). המנהיג המיתי של העיר ששלט במאה החמישית לפנה"ס והפך את עירו לאימפריה
- פריקלס, אבי התרבות הדמוקרטית, הוביל את אתונה להיות מרכז תרבותי ואמנותי. זאת מתוך אמונה שערכים אלו יהיו מקור לעוצמה. תחת הנהגתו העיר היתה למרכזה של התרבות הקלאסית. תרבות שהתבססה על סיפורי המיתולוגיה ששולבו עם רעיונות פילוסופיים
- בעיר פעלו גדולי הפילוסופים היוונים. ענקי רוח כסוקרטס, אפלטון ואריסטו (לפי הסדר הכרונולוגי). הם אלו אשר פיתחו ושכללו את התרבות האנושית לרמות שטרם נראו כמותן
לרכישת כרטיסי כניסה ללא תור לאקרופוליס, הקליקו כאן…
אתונה בשיאה לקחה חלק מוביל בעצירת ההתפשטות של האימפריה הפרסית לתוך אירופה. בקרבות בשנת 480 לפני הספירה הדפה את הפרסים והגדילה את כוחה הצבאי. ההתגברות בכוחה של אתונה הוביל למאבקים בין ערי המדינה (פוליס) של יוון. בעיקר הגביר את המאבקים בין אתונה לכוח הצבאי החזק של ספרטה. אתונה כמרכז רוחני הפכה במהרה גם לכוח פוליטי וצבאי חזק שאיים על יריבתה ספרטה החזקה. המאבק בין שתי ערי המדינה החליף את המאבק בפרסים. אז פרצה המלחמה הפלופונסית שהסתיימה בפירוק כוחה הצבאי של אתונה ובניצחונה של ספרטה.
לכל המידע על טיול באתונה, איך להגיע? איפה ללון? והיכן לבקר?
התקופה ההלניסטית
המאבק הארוך בין ספרטה ואתונה הוביל לעליית כוחם של המקדונים מצפון. בשנת 338 לפנה"ס הובסה אתונה בקרב כירנואה (Chaeronea) ונפלה לידיו של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר מוקדון. עם נפילתה של העיר בקרב תמה למעשה התקופה הקלאסית המאוזנת. אז נולדה התקופה ההלניסטית הבומבסטית והדרמטית. תחת האימפריה היוונית ההלניסטית אתונה נותרה עיר חשובה ועשירה ומרכז תרבותי מוביל אך חלשה מבחינה פוליטית.
מעמדה של העיר התדרדר עוד יותר בתקופה הרומית, אז כל מה שאתונה המציאה נדד לרומא העתיקה. בתקופה הביזנטית ותחת שליטת העותמאנים העיר נשדדה בצורה גסה, האוצרות של התקופה הקלאסית הועברו בגסות לקונסטנטינופול הביזנטית ולאחר מכן לאיסטנבול העותמאנית. הפרתנון, מקדשה של אתנה, המקדש החשוב באקרופוליס, לב ליבה של התרבות הקלאסית הפך למחסן נשק ונהרס בחלקו הגדול כאשר התחמושת התפוצצה מפגז וונציאני שנורה במהלך קרבות בשנת 1687.
אתונה במיתולוגיה היוונית
מיתוס ייסוד אתונה
- כמו בהיסטוריה, גם במיתולוגיה היוונית לאתונה יש מקום מכובד. האתונאים ראו את עצמם כבנים של אדמת יוון, כינו את עצמם אוטוכתונים (בני הארץ)
- בניגוד כמובן לקדמוס מייסד תביי (יליד צור, אחיה של אירופה) או פלופס (על שמו חצי האי פלופנסוס) שהגיע מלידיה (מערב אסיה הקטנה), האתונאים באתוס המכונן שלהם נוצרו מאדמתה של אטיקה
- האלים מסרו את העיר לאלה אתנה והיא נקראה על שמה
- מלכם הראשון היה קקרופס שנולד מהאדמה, הוא נולד שחציו התחתון היה נחש. "בנו" ויורשו אריכטוניוס גם היה בחציו נחש. הוא נולד מפיסת צמר שאותה השליכה אתנה מהשמיים, לאחר שמחתה בה את זרעו של אל האש הפייסטוס שניסה לאונסה
- אריכטוניוס ייסד את חגיגות הפנאתנאיה והוריש את המלוכה לבנו פנדיון
- ביתו של אריכטוניוס קראוסה, אחותו של פנדיון, נאנסה בהיותה נערה רכה על-ידי האל אפולו. היא נטשה את בנה איאון, באקרופוליס, עם היוולדו
- איון, אבי השבטים האיונים, אומץ בבגרותו על ידי אימו ובעלה קסותוס, בנו של הלנוס, אבי ההלנים
- היוונים קוראים לעצמם הלאס על שמו של הלנוס, בעברית השם יוון נגזר משמו של איון (יוון בלועזית – גרקיה, נקראת דווקא על שמה של ההתיישבות היוונית באיטליה – המגנה גרקיה Magna Graecia)
המלך תסאוס
- פנדיון היה אביו של איגאוס וסבו של הגדול מגיבורי אתונה, תסאוס (Theseus)
- תסאוס מסמל את דמות גיבור העל החכם בניגוד לבן דודו הרחוק הרקולס שידוע בעיקר בשל כוחו האדיר (שניהם נינים של פלופס)
- בעוד הרקולס הוא גיבורם האולטימטיבי של השבטים הדורים, תסאוס נחשב לגדול גיבורי השבטים האיונים ודמותו כמלך אתונה היא נדבך חשוב בהבנת מהותה של העיר במיתולוגיה
תסאוס נולד בטרויזן (Troezen) עיר עתיקה מדרום למפרץ הסארוני. הוא בנם של אייגאוס ואייתרה. אייתרה, ביתו של פיתאוס מלך טרויזן (בנו של פלופס), שכבה עם אייגאוס ועם האל פוסידון באותו הלילה והרתה לשניהם את תסאוס. משבגר תסאוס הוא הגיע לאתונה דרך היבשה (בסיפור הוא טיפל בבריונים שהטילו אימה על תושבי אטיקה) ונפגש עם אביו.
המסע לכרתים
- לפי מיתוס אחד, מדאה (Medea) אשתו של איגאוס, (מי שברחה מביתה בקולכיס עם יאסון על ספינת הארגונאוטים) שלחה אותו להרוג את השור שהזדווג עם פסיפאה אשתו של מינוס מלך כרתים. השור הפרה את המלכה והיא הולידה את המינוטאורוס. לאחר ששכב עם מלכת כרתים השור הפך לאלים מאוד ונדד עד לעיר מרתון שם הטריד את תושביה. לאחר שהרג תסאוס את השור הוא שב לאתונה ומדיאה ניסתה להרעילו. אביו זיהה אותו והצילו וגירש את מדיאה ששבה לביתה בקלוכיס (בקווקז)
- לפי המיתוס היותר מפורסם, תסאוס התנדב לצאת לכרתים על הספינה שהובילה צעירים אתונאים כטרף למינוטאור (Minotaur) – יצור שחציו אדם וחציו שור. בהגיעו לכרתים פגש את אריאדנה שיעצה לו איך לצאת מהלבירינת (מבוך) בו היה כלוא יצור הכלאיים (לגלגל חוט תפירה לאורך הדרך). לאחר שהרג את המינוטאור לקח עימו תסאוס את אריאדנה ויצא חזרה לאתונה. הוא נטש אותה באי נקסוס שם פגש אותה דיוניסוס אל היין ונשא אותה לאישה.
תסאוס הבטיח לאביו כי עם שובו יפרוס מפרש לבן (בניגוד למפרש השחור של האבל שאיתו שבה הספינה מכרתים), אך שכח לעשות כן. אביו ראה את המפרש השחור מרחוק וקפץ לים מצער. מאז נקרא הים על שמו של איגאוס, הים האיגאי. תסאוס ירש את אביו והחל למלוך על אתונה.
מלך אתונה
- תסאוס מופיע בסיפורי מיתולוגיה נוספים, כגון מסע ההרג של החזיר מקלידון (סיפור מלאגרוס ואטאלנטה)
- בסיפור נוסף הוא התלווה להרקולס לארץ האמזונות במשימתו התשיעית מתוך ה-12, כשיצא להביא את חגורת המלכה היפוליטה
- תסאוס חטף את המלכה שילדה לו את בנו היפוליטוס. היפוליטוס גר עם סבו בטרוייזן ושם התאהבה בו פיידרה אשתו של תסאוס. לאחר שדחה אותה, טענה בפני אביו כי ניסה לאנוס אותה ואביו גרם למותו
- לאחר מות אשתו, תסאוס התיידד עם פריתואוס מלך הלפיתים
- שניהם נשבעו לעזור אחד לשני למצוא אישה שהיא בתו של זאוס. יחדיו הם חטפו את הלנה הצעירה מביתה בספרטה. הלנה הופקדה בידיה של אייתרה אימו של תסאוס, עד שתגדל
- יחדיו הם ירדו לשאול וניסו לחטוף את פרספונה אשתו של האדס (Hades) אל השאול. האדס כלא אותם בגיהנום עד שהרקולס הציל את תסאוס עת שירד שאולה במשימתו האחרונה להביא את קרברוס למיקנה
- מששב לטרוייזן הבין כי הלנה הושבה לביתה על ידי אחיה הדיוסקורים – קסטור ופולידאוקס. הם כעונש חטפו את אימו. אימו המשיכה להיות האומנת של הלנה גם כשהגיעה על ספינתו של פאריס לטרויה במה שגרם לפריצתה של המלחמה האפית
אתונה המודרנית
- אתונה הוכרזה כבירתה של יוון המודרנית בשנת 1834. זאת כיותר מעשור לאחר פריצת האירועים שמכונים מלחמת העצמאות היוונית. מלחמה שהייתה יותר מאשר מרידה יוונית, מלחמה אירופאית כנגד הכוחות העותמאנית באירופה
- הפיכתה של אתונה לבירה הוביל להתפתחות מהירה מאוד של העיר ולהתפשטות הכרך
- המרכז הפוליטי היווני שתמיד היה די רעוע התרכז באתונה
- כיום יותר משליש מתושבי הארץ רחבת הידיים מתגורר במטרופולין העיר
- הסמל לחזרתה של העיר כמרכז תרבותי התרחש בשנת 1896, עת נבחרה לארח את האולימפיאדה הראשונה של העת המודרנית.
בתום מלחמת העולם הראשונה, כתוצאה מהתפרקותה של האימפריה העותמנית ומלחמת העצמאות הטורקית (שחלק ממנה הייתה הדיפת הפלישה היוונית לתוך אסיה הקטנה, מה שמכונה מלחמת יוון-טורקיה), נערך הסכם ביין יוון וטורקיה על חילופי אוכלוסין. יותר ממיליון יוונים אתניים עזבו את ביתם בטורקיה (בעיקר התגוררו באיזמיר ואיסטנבול) ורובם הגדול התיישב בשכונות חדשות שנבנו בפאתי גלעין אתונה. הגירה זו הובילה למתחים ופערים בין היוונים המקוריים ליוונים האתניים. הובילה להתפתחותה של תרבות הרבטיקו (Rebetiko), המוזיקה היוונית הייחודית שאנו כל כך אוהבים.
אתונה במלחמת העולם השנייה והלאה
באפריל 1941 כבשו את אתונה כוחות מדינות הציר. בחלוקה בין גרמניה ואיטליה על איזורי השליטה, נכללה בשטח הכיבוש האיטלקי. עם נפילתה של איטליה הפשיסטית השתלטו הגרמנים על העיר, בסוף שנת 1943. באופן מיידי הקימו הגרמנים את מחנה המעבר חדיירה (Haidari) בפרבר המערבי של העיר. וממחנה המעבר נשלחו יהודי אתונה לכיוון אושוויץ, יחדיו עם יהודי האיים היווניים. שואת יהודי אתונה התרחשה זמן רב אחרי שהקהילה הענקית של סלוניקי הוחרבה. סלוניקי נשלטת מראשית הכיבוש של מעצמות הציר על-ידי הגרמנים.
עם שחרורה של יוון בתום מלחמת העולם השנייה סבלה הארץ ממתחי 'מסך הברזל'. מתחים אלו הסלימו למלחמת אזרחים של ממש שקרעה את הארץ בשנים 1946 עד 1949. המפלגה הקומוניסטית היוונית בתמיכת ברה"מ ויוגוסלביה של טיטו ניסתה לספח את הארץ לגוש המזרחי. מולה עמדו הכוחות השמרניים והדמוקרטים בתמיכת הבריטים והאמריקאים. המלחמה הסתיימה עם סכסוכו של טיטו עם ברה"מ של סטאלין והפסקת התמיכה בקומוניסטים היווניים מצידו. הכוחות הדמוקרטיים הפרו-מערביים השתלטו על יוון וסיפחוה לגוש המערבי.
