כל מה שיש לראות ולעשות בסלוניקי

סלוניקי היא העיר הגדולה והחשובה בצפונה של יוון. במרכזה של העיר שפע גדול של אתרים ואטרקציות כגון כנסיות חשובות, שווקים תוססים, רחובות מעולים לשופינג, אתרים היסטוריים, מוזיאונים וחפירות ארכיאולוגיות. במרכזה של העיר יש המון איפה לטייל ומה לעשות במהלך היום, ממש לפני השקיעה וכל הכייף של חיי הערב והלילה בעיר. 

• ניתן לחלק את המוקדים התיירותיים בסלוניקי לשני אזורים. הראשון מרכז העיר – כיכר אריסטו, לדדיקה והנאה-פּארליה שהוא כל אזור הטיילת והאזור המישורי יחסית בגבה
• האזור השני הוא העיר העילית העתיקה – האנוֺ-פּוֺלי. שני האזורים נמצאים בצפונה של סלוניקי קרוב לנמל
• שאר חלקי סלוניקי פחות אטרקטיביים מבחינה תיירותית והם משמשים למגורים ולתעסוקה עבור המקומיים

לכל המידע על טיול בסלוניקי – מה לאכול? איפה לישון? שופינג ותכנון טיול בבירת צפון יוון…

למציאת מקום לינה בסלוניקי, הקליקו כאן…

 

מפה של אתרים ואטרקציות בסלוניקי

 

המרכז הניאו קלאסי של סלוניקי

כיכר אריסטו Aristotle

הכיכר רחבת הידיים שפאה אחת שלה פתוחה אל הים נמצאת בצפון הטיילת וממש סמוך לנמל. היא הכיכר המרכזית של העיר וסביבה מלונות, חנויות, בתי קפה ומסעדות לרוב. בה גם מתקיימים אירועי תרבות רבים ואם יזדמן לכם להיות בעיר בחג המולד או ראש השנה הלועזי תמצאו בה את עץ האשוח ואת החגיגות המפורסמות הנהוגות בעולם הנוצרי.

לרשימה של 8 מלונות חמישה כוכבים לנופש המושלם בסלוניקי, הקליקו כאן…

את הכיכר תוחמים מבנים ניאו-קלאסים יפים וצבעוניים המצטלמים באופן ציורי ביותר על רקע הים הכחול (במיוחד ביום של שמש חמימה). הכיכר נוסדה לאחר השרפה הגדולה שכילתה כשני שליש מהעיר סלוניקי ב-1917. אדריכלי העיר ראו בשרפה גם הזדמנות ליצור מרחבים מודרנים לרווחת הציבור, בעיר שעד אז היתה צפופה מאוד ועתיקה. אולם מרבית הבנינים סביבה נבנו רק אחרי המלחמה בשנות החמישים.

בצידה הדרום-מזרחי של הכיכר הוסיפו את פסל הפילוסוף הדגול ומורהו של אלכסנדר מוקדון – אריסטו (Aristotle). כיוון שסלוניקי נחשבת לעיר הסטודנטים של יוון, רבים מהם באים בתקופות המבחנים אל הכיכר ומשפשפים את בהונו של אריסטו המפוסל לשם ברכה והצלחה. כך נוהגים גם תיירים רבים המזדמנים למקום.

הכיכר היא מקום מושלם למנוחה וישיבה בבית קפה או מסעדה לאחר צעידה בטיילת או ביקור באתרים שלאורכה כמו המגדל הלבן מדרום או הפורום הרומאי מצפון מזרח. הרחובות היוצאים מהכיכר מלאים במסעדות חנויות ושווקים. במיוחד רחוב אריסטו (Aristotelous) שהוא המשכו של הכיכר מהכיוון ההפוך מהים. במיוחד מומלץ להמשיך מהכיכר אל שוק האוכל המחודש מודיאנו (Modiano Market) שצפוי להיפתח מחדש בספטמבר 2022 ואל שוק קאפאני (Kapani) הסמוך לו.

לסיור אוכל חינמי בעקבות הקולינריה של העיר ואוכל הרחוב, הקליקו כאן…

הנמל הישן של סלוניקי

בקצה הצפון-מערבי של הטיילת לא רחוק מכיכר אריסטו וממש מול אנדרטת השואה נמצא הנמל הישן של סלוניקי (Thessaloniki Old Port). זהו בעצם פיר (Pier) הממשיך את הטיילת אל תוך הים ובו מספר האנגרים המשמשים ברובם לאירועי תרבות. מהפיר מתאפשרת תצפית יפה מאוד אל הטיילת ומאוד נעים להסתובב בו לפנות ערב.

הנמל חביב ביותר על צעירי סלוניקי הבאים לרבוץ על ה'דק' שלאורכו או לטיול רומנטי בצד מי הים העמוקים. בנמל הישן ישנן מספר מסעדות אך עיקר הרושם ממנו הוא בתצפית אל קו הבתים הראשון של מרכז העיר לאורך הטיילת. ביציאה ממנו מתחיל רובע לאדאדיקה עם שפע הטברנות וחיי הלילה שבו.

לשירות טרנספרים פרטי בתוך סלוניקי…

 

רובע לאדאדיקה Ladadika

מוקד הבילויים המרכזי של העיר בו עשרות טברנות, בארים ומסעדות. בו גם נמצא בית הכנסת ואנדרטת השואה. זהו בעצם צפונו או צפון מערבו של מרכז העיר הנמצא מרחק הליכה של חמש דקות מכיכר אריסטו. בלאדאדיקה תמצאו מבחר גדול מאוד של טברנות וגם של חיי לילה בשעות הקטנות. אך ניתן להגיע ללאדאדיקה גם בשעות הצהריים לארוחת צהריים.

למי שמסתבך בהגעה לאזור הטברנות רצוף הסימטאות –  מכיכר אריסטו המרכזית פשוט יש ללכת לכיוון צפון מערב (לכיוון השוק) ברחוב מטרופולאוס (Metropoleos) עד לקצהו (חמש דקות הליכה) ומגיעים לליבה של לאדאדיקה – לאזור הטברנות. כנ"ל ברחוב צימיסקי (Tsimiski) בו תלכו עד רחוב קאטוני (Katouni) ותפנו שמאלה ולמטה, או מהטיילת בה תלכו עד מעט אחרי אנדרטת השואה ותעלו ימינה ומעלה לליבה של לאדאדיקה.
בערב – פשוט תלכו לכיוון ממנו שומעים מוזיקה ותגיעו.
טיפ ל'פודיס' – כמה ממסעדות היוקרה (אך במחירים שפויים עדיין) של סלוניקי נמצאות ברחוב קטן היוצא מהחניון שמעל אנדרטת השואה בכיוון כיכר אריסטו. רחוב, או יותר נכון המדרחוב הקטן קאלאפותאקי (Kalapothaki) מכיל בתוכו כמה מסעדות יוקרה ובראשן 'מסעדת 7 הימים' (Seven Seas) שהיא מסעדת דגים איכותית ביותר.

 

המגדל הלבן

המגדל הבנוי מאבנים מסותתות להפליא הנישא מעל הטיילת הנפלאה לאורך ימה של סלוניקי הוא סימלה של העיר. כבר בשלהי התקופה הביזנטית עמדה באותו מקום מצודה מוקפת ביצורים. עם הכיבוש העותמאני ב-1430 היא חוזקה למבנה שאנו רואים כיום. במקור המגדל היה חלק מחומות העיר (שחלקם התחתון נהרס במכוון ב-1866 כדי להרחיב את העיר) וייעודו היה לשמירה ותצפית אל הים ולכיוון היבשה ממזרח. כיום יש במגדל מוזיאון המתאר את תולדות העיר בשש קומות מעוגלות. אין כמעט תייר המגיע לעיר שיחמיץ טיפוס במעלה המדרגות אל גגו בגובה 34 מטרים לתצפית אל העיר והים.

להדרכת אודיו בביקור במגדל הלבן, הקליקו כאן…

 

צימיסקי – רחוב הקניות של סלוניקי  Tsimiski

ברחוב שאת שמו מבטאים צי-מי-סקי (כלומר הדגשה של  שתי ההברות הראשונות) תמצאו שדרת קניות שלא תבייש את מרבית ערי אירופה. זהו הציר המרכזי של העיר ביחד עם האֶגנאטִיה (Egnatia) המקביל לו. חלק הרחוב שקרוב לכיכר אריסטו משני הצדדים מכיל את מרבית הרשתות האירופאיות והבינלאומית הגדולות (זארה, נייק וכו'), בעיקר בכל האזור המקביל לאזור שבין כיכר אריסטו למגדל הלבן.

בימי ראשון רובן של החנויות סגור, למרות שבשנים האחרונות הרשתות הבינלאומיות החלו פחות להקפיד על המסורת היוונית והן כן פותחות את החנויות בראשון. יחד עם זאת כדאי לבדוק קודם לכן, או פשוט לתכנן את ימי הקניות לימים שהם לא יום ראשון. טיפ חשוב, נסו להגיע מוקדם לחנוית אז הכל מסודר ופחות עמוס.

הרוטונדה – כנסיית סיינט ג'ורג' Agios Georgios

הכנסייה נמצאת בחלקו הדרום מזרחי של מרכז העיר ממש בלב אזור אורבני מודרני. המבנה העגול והמרשים שלה הוא אחד המבנים העתיקים ביותר בעיר. הוא נבנה לראשונה על ידי הרומאים בשלהי המאה השלישית לספירה. כמאה שנה אחרי כן, בראשית תקופה הביזנטית הוא הוסב לכנסיה.

קוטרו של המבנה העגול הוא 24 מטרים ומעליו נישאת כיפה בגובה 30 מטרים. המוצגים המרשימים ביותר ובעלי החשיבות הגבוהה ביותר בכנסייה הם הפסיפסים. הללו מתוארכים לראשית התקופה הנוצרית של העיר ולמרבה המזל הם נשתמרו מאז ועד היום. המבנה כולו מלא פסיפסים שאמנם נשתמרו אך מאורעות הזמן ניכרים עליהם. על כן הוא יותר אתר ארכיאולוגי מאשר כנסייה.

לסיור מודרך על אופניים בכל אתריה החשובים של סלוניקי, הקליקו כאן…

קשת גלריוס Galerius

ממש בצמוד לרוטונדה ובעצם שריד מהמתחם שלה נמצא שער גאלריוס או קשת גאלריוס. הוא הוקדש לקיסר הרומי גאלריוס בשנת 303 לספירה עוד בטרם נהיה קיסר, כדי לציין את נצחונו בקרב מול הפרסים במרחק אלפי קילומטרים בארמניה שהיה קרב מכריע (קרב סאתאלה Satala). אמנם השער מאוד שונה משער טיטוס הידוע במיוחד לנו היהודים ברומא, אך יש להם מכנה משותף בדמות תבליטי השיש המעטרים אותם.

התבליטים בשער גאלריוס מספרים את סיפור הקרב, ממש כמו שהתבליטים בשער טיטוס מתארים את החורבן הביזה והגירוש של יהודה. כיום הקשת נמצאת בלב כיכר מודרנית, מרכזית ועמוסה על ציר אגנאטיה (Egnatia).

ארמון גלריוס

במורד הרחוב או יותר נכון המדרחוב גונארי (Dim. Gounari לכיוון דרום מזרח) ממשיך כל המתחם שבנה הקיסר גאלריוס בסלוניקי אל הארמון. ארמון גאלריוס הוא כיום אתר ארכיאולוגי בו רואים את היסודות של הארמון. ניתן בעיקר להתרשם מפסיפסים וכן מהגודל של הארמון שניצב במקום בעבר. הארמון שוכן ממש באזור אורבני תוסס בכיכר נאוורינו.

כיכר נאוורינו Navarinou

הכיכר ששרידי ארמון גלריוס הם במרכזו ובעיקר הרחובות הקטנים הסובבים אותה הם מהמקומות היותר נעימים בסלוניקי. הכיכר קרויה על שם הקרב המפורסם בראשית המאה ה-19 במפרץ נאוורינו שנמצא בכלל בפלופונוסוס מאות קילומטרים דרומית לסלוניקי. בקרב המפורסם השמיד כח ימי אירופאי שבראשו הצי הבריטי את הצי העותמאני-מצרי לאחר שלכד אותו במפרץ בעל הלוע הצר. קרב שסלל את הדרך לעצמאות יוונית מהטורקים.

הכיכר נמצאת בין רחובות קטנים וצדדיים המלאים בבתי קפה נהדרים והיא שקטה יחסית משאון העיר. כל האזור שלה הוא יותר וינטג'י ופחות ממוסחר ובהתאם החנויות ובתי העסק בו.

הכיכר גם קרובה מאוד לרבים מאתרי החובה של סלוניקי. לכן היא יכולה להוות מפלט מצויין לאחר טיול בכמה מהם למנוחה, התרעננות והמשך היום לאחר מכן. הכיכר פופולארית מאוד גם על הסטודנטים של סלוניקי שממלאים את בתי הקפה בסביבותיה.

 

כנסיית איה סופיה Agia Sophia

במרחק הליכה של כמה דקות מהרוטונדה נמצא כנסיית "החוכמה הקדושה" או בשמה המוכר יותר האיה סופיה (מבטאים "אייה סופיה" ה-g נחה ביוונית). הכנסיה והכיכר הסמוכה לה הנושאת את אותו שם הם משכיות החמדה של העיר. במקום היתה כנסייה כבר במאה השלישית לספירה שהיתה אחד האתרים המוקדמים ביותר של הנצרות האורטודוכסית ביוון ובכלל. אולם המבנה אותו אנו רואים הוא בן המאה השביעית שנבנה בהשראת ה"איה סופיה" המפורסמת של איסטנבול (קונסטנטינופול אז). לסלוניקי היה חשוב שיהיה לה איה סופיה משלה שכן היא החשיבה עצמה לבירה השניה של ביזנטיון.

גם כאן עיקר החשיבות ההיסטורית של הכנסיה נובעת מהפסיפסים המעטרים את קירותיה. הכנסיה ועיטוריה הם מהשרידים החשובים ביותר של התקופה הביזנטית האמצעית. הפסיפסים הביזנטיים בכנסיה הם ממספר תקופות כאשר המוקדמים ביותר הם מהמאה השביעית לספירה. הפסיפס המעטר את כיפת הכנסיה ומתאר את עלייתו של ישו השמיימה (Ascension) הוא בן המאה התשיעית לספירה והוא אולי המוצג החשוב ביותר בכנסייה.

קדושתה של הכנסיה התעצמה לאחר השרפה ב-1917 כאשר סיפרו שלהבות האש הגיעו ממש עד מפתן דלתותיה ובאורח פלא נעצרו שם. הכנסיה אכן לא ניזוקה בשרפה, בניגוד למרבית העיר ואתרים עתיקים אחרים בה.

רחוב ואסיליס אולגס Vassilissis Olgas

הרחוב שהוא המשכו של צימיסקי דרומה החל מהמגדל הלבן, הוא אחד הרחובות הישנים של סלוניקי. יש בו בתים רבים לשימור והוא נהיה טרנדי בעשורים האחרונים. הוא מספק חוויה אורבנית מחוץ למרכז המתוייר והוא רחוב עירוני יפה ונעים עם כל מה שהתושב צריך: חנויות, מסעדות וגינות יפות. הוא גם אופציה ללינה בכמה ממלונות הבוטיק שלאורכו.

 

המוזיאון הארכיאולוגי של סלוניקי

המוזיאון (Archaeological Museum of Thessaloniki) מציג ממצאים ארכיאולוגים מאזור מקדוניה. ישנם בו פריטים מהפרה-היסטוריה מתקופה הקלאסית  ופריטים רבים ממלכת מקדוניה של פיליפ ובנו אלכסנדר. המוזיאון צמוד לפסל אלכסנדר הגדול וקרוב למגדל הלבן במתחם הטיילת (הנֶאה פָּרָאליָה).

לסיור מודרך במוזיאון הארכיאולוגי של סלוניקי ובאתרים בקרבתו, הקליקו כאן… 

 

מוזיאון התרבות הביזנטית

סלוניקי עלתה לגדולתה בתקופה הביזנטית. אז היא הייתה "בירה שניה" יחד עם קונסטנטינופול (איסטנבול) הלא רחוקה. המוזיאון הגדול והמרשים (Museum of Byzantine Culture) בא לתאר ולפאר את התקופה הזו בחיי העיר. כמו גם את התרבות הביזנטית שהיא ערש הכנסיה המזרחית שיוון המודרנית היא חלק ממנה.

 

פסל אלכסנדר הגדול

העיר סלוניקי היא בירת מקדוניה. מה יותר מכבד מלהלל את בכיר בניה בפסל מרשים? פסל רב פאר על רקע הים היווני שאין שני לו. הפסל הוא לב ליבה של הטיילת המפורסמת. הוא ממש במרכזה ליד קו המים, לא רחוק מהמגדל הלבן. פסלו של אלכסנדר מוקדון רוכב על סוסו השחור בּוּספלוס (Bucephalus – הסוס שנחשב לסוס המפורסם בהיסטוריה), הוצב במקומו הנוכחי ב-1973. ברחבה המובילה אל הפסל מזרקות נמוכות והוא בולט מאוד על רקע הים. סביר להניח שבכל פעם שתסתובבו באזור הטיילת תתקלו בפסל כך שאין צורך לתכנן ביקור מיוחד.

 

מיצג המטריות של זאגולופוס Zaggolopoulos

מעט דרומית לפסל אלכסנדר, גם כן על קו המים, ישנו פסל או מיצג מעניין נוסף של מטריות. הדגם הלא שגרתי של מטריות בגבהים שונים מסקרן ומושך את העין. המטריות הן אחת מיצירותיו המאוחרות ועטורות השבחים של האמן והפסל היווני גיורגיוס זונגולופולוס (Giorgios Zoggolopoulos) .

המטריות ה'צפות' התלויות על תרנים אלכסוניים הוצגו בגרסה דומה גם בפסטיבל הביאנלה של ונציה ב-1993 ובתערוכות אחרות. את משכן הקבע שלהן מצאו המטריות בטיילת של סלוניקי על הרקע המקסים של המפרץ התרמאי ומימיו הכחולים. בלילה הפסל מואר ולכן גם אם לא הספקתם במהלך היום אפשר להגיע בסופו.

האגורה והפורום הרומאיים

בסמיכות לכיכר אריסטו המפורסמת ישנו אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות רבה בתולדותיה של העיר – האגורה (Ancient Agora). הרומאים כידוע אימצו את תרבות יוון הקלאסית ושכללו אותה עד להפיכתם לאימפריה הגדולה בתולדות תבל.

את האגוֺרה היוונית (שבמקור באה מן השרש המקביל ביוונית ל-קנה – משמע היכן שקונים או במילים אחרות היכן שהשוק) הפכו הרומאים לפורוּם שבלטינית הפך פירושו למרחב הציבורי הפתוח. התפתחות הפורום החלה כאשר בראשית היו אלה המרכזים הדתיים שמשכו אליהם מאמינים. אם כבר מתקבצים אנשים רבים במקום מרכזי וגם מביאים מנחות יש צורך בדוכני מזון ואז התפתח לו שוק בסביבתם. מכיוון שהשלטונות רצו לפקח על המסחר ולגבות מיסים התפתחו סביב השווקים המרכזים מוסדות שלטון. כך שהכל התרכז בסופו של דבר אל הפורום שהפך בכל הערים היווניות תחילה והרומאיות לאחר מכן, למרכז העיר.

הפורום בסלוניקי אינו שונה מפורומים אחרים בערים רומאיות לשעבר. הוא יחסית גדול ובעיקר השתמר בו האודיאון (Odeon – המיני-אמפיתאטרון שיועד לשירה ומוזיקה ולא לתיאטרון). הוא מזכיר במקצת את החלקים בעיר רומא. בהם פתאום באמצע שכונה יש שטח פתוח רחב ובו חפירות ארכיאולוגיות.

הפורום נמצא על הציר הממשיך מכיוון הים בכיכר אריסטו אל תוך העיר. הפארק המוצל יחסית לידו, שבו האנדרטה והפסל לזכרו של ראש ממשלת יוון, וניזילוס (Venizelos), הוא מקום נאה ונעים. מקום מעולה לבריחה ומנוחה מהשמש הקופחת על שרידיו של הפורום העתיק.

אנו פולי – העיר העילית (Ano-Poli)

האזור שהסלונקאים מכנים כעיר העילית פרוש על הגבעה מעל מרכז העיר והנמל. האנו-פולי הוא בין האזורים היחידים בעיר ששרד את השרפה הגדולה ב-1917. בעיר העילית נשתמרו לכן יותר מאוצרות העבר המפואר של העיר בעיקר מהתקופה הביזנטית והעות'מאנית. בעוד העיר התחתית של סלוניקי פחות או יותר נבנתה מחדש בצורה מודרנית לאחר השרפה, האנו-פולי נשארה כפי שהיתה סלוניקי בעבר הרחוק.

עד השרפה סלוניקי היתה ידועה בצפיפותה הרבה וברחובותיה המפותלים והסמטאות הצרות. כזו היא בדיוק האנו-פולי וכמה שאנו אוהבים אזורים אורבניים שכאלה בימינו. ממש כמו באיטליה השכנה בה תמיד הערים הצפופות עם גגות הטרה-קוטה כל כך קוסמות לנו. כך גם באנו-פולי ניתן להסתובב במבוך הסימטאות מרוצפות האבן. כמו גם לשבת בבתי קפה או טברנות על רקע שרידי בנינים ביזנטיים עתיקים. אפשר ממש להרגיש שחזרתם אחורה בזמן לעולם שקט ושליו יותר.

לסיור מודרך חינמי באתרים של האנו פולי, הקליקו כאן…

מרבית האתרים באנו-פולי הם אתרים דתיים וכנסיות ביזנטיות עתיקות. כמעט כל האתרים הביזנטיים באנו-פולי זכו להכרה כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו (UNESCO) בשל ערכם ההיסטורי הרב. סלוניקי בתקופה הביזנטית היתה ידועה כעיר התאומה של קונסטינופול הסמוכה יחסית, תאומה משום חשיבותה הכמעט שקולה לפחות בראשית התקופה. האתרים הדתיים בה חשובים לכנסיה המזרחית ובעלי ערך היסטורי רב לידיעות על התקופה.

איזור הבילויים והטברנות באנו-פולי הוא רובע צינארי (Tsinari). הוא משרת יותר מקומיים מתיירים ולכן אותנטי יותר. צינארי הוא המקום בו תוכלו לאכול ולבלות לאחר ביקור באתרים העתיקים.

למציאת מקום לינה בסלוניקי, הקליקו כאן…

החומות הביזנטיות

החומות שאנו רואים היום במעלה האנו-פולי בכיוון צפון מזרח, הינן שריד של העבר הביזנטי של סלוניקי. הן נבנו במאה הרביעית לספירה, בשלהי התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית. במאה ה-19 השלטונות העותמאנים החליטו להרוס את החלק הפונה אל הים כדי להרחיב את העיר. למרבה הצער נותר מהחומות שהקיפו את כל העיר רק המקטע העליון. החומות הן אתר מורשת עולמי של אונסק"ו ומאוד נעים ללכת במסלול ההיקפי סביבן. חלק מהמסלול הוא ממש קטע מהרחוב המעוטר בגינות. הבונוס הוא התצפיות לאורך החומות אל מרכז העיר, המפרץ התרמאי ואפילו אל הר האולימפוס.

 

מגדל הטריגוניון (Trigonion)

בקצה הדרומי של החומות נמצא מגדל הטריגוניון, נקרא גם מגדל אליסוס או מגדל השרשרת. למעשה הוא המגדל התאום של המגדל הלבן המפורסם של סלוניקי על שפת הים. הוא נבנה בערך באותו הזמן במאה ה-15 כאשר העותמאנים כבשו את העיר וחיזקו את ביצוריה.

מגדל טריגוניון הוא התצפית הכי יפה בעיר ומכונה "המרפסת של סלוניקי". התצפית פתוחה גם ביום וגם בלילה בעוד מי שרוצה גם להיכנס אל תוך המבנה יוכל לעשות זאת רק במשך היום. לא חייבים אך כדאי להיכנס למגדל בתשלום של כמה יורו בודדים רק כדי לראות את תוכו ולעלות לתצפית מגגו. אך באמת שלא חייבים והתצפית מה'מרפסת' מספיקה. ביום בהיר עם ראות טובה ניתן לראות מהמרפסת את הר האולימפוס.

 

מנזר ולאתאדון (Vlatadon)

המנזר נמצא בסמוך לחומות הביזנטיות העתיקות מצידן הדרומי, וכמותן הוא נכלל ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו בעיר. המנזר נבנה במאה ה-14 על שרידי כנסיה קיימת על ידי האחים ולאתדון. ייחודו של מבנה המנזר בכך שהשתמשו בקירות הכנסיה המוקדמת כדי לתמוך בכיפתו. הציורים ועיטורי הקירות במנזר נחשפו בעבודת שחזור מאומצת והם יצירות אומנות נדירות חלקן מהמאה ה-14 וחלקן מאוחרות יותר. הבונוס בהגעה למנזר הוא התצפית הסמוכה ממנו אל העיר התחתית והמפרץ התרמאי.

 

כנסיית סיינט ניקולאס היתום (Agios Nikolaos Orphanos)

הכנסייה הביזנטית הקטנה נמצאת בקצה המזרחי של האנו-פולי. מבנה הכנסיה שניתן להגדירו כ'חמוד' שופץ ושונה במהלך השנים, אך הכנסייה המקורית נבנתה בראשית המאה ה-14. הכנסייה הקטנה והחצר הגם כן קטנה סביבה פשוט מקסימים ובתחילה שימשו כמנזר. אך עיקר חשיבותה בפרסקאות המעטרים את קירותיה הפנימיים בני המאה ה-14 גם כן. כל קירות הכנסייה מלאים בציורי דת כהים על סף שחורים, המשרים אווירה מסתוריות. הנכנס בדלתות הכנסייה ייהיה ממסע בזמן ויוכל לחוש מעט מהאפלולית המעורפלת של חיי הנזירים בסלוניקי בשלהי ימי הביניים.

כנסיית דימיטריוס הקדוש Agios Demetrios

זוהי הכנסיה המוקדשת לפטרונה של העיר דימטריוס הקדוש שנקרא גם דמיטריוס מסלוניקי. הוא הקדוש השני בחשיבותו בנצרות האורתודוכסית (לאחר גאורגיוס). אולם כאן בסלוניקי הוא ראש וראשון לקדושים. שרידיו של המרטיר קבורים בכנסייה ועל כן חשיבותה הרבה. הוא נולד בסלוניקי בשנת 270 לספירה ובבגרותו היה חייל בצבא רומא. אולם הוא תמיד הצהיר כי הוא קודם כל חייל של ישו ורק אז חייל בצבא (הקיסר הרומי קונסטנטינוס קיבל עליו את הנצרות בשנת 312 ואז החל תהליך של כמה עשרות שנים להטמעתה באימפריה).

 

הקדוש דימיטריוס

• דימיטריוס נודע כמפיץ הבשורה בכל הזדמנות אך עשה זאת בסודיות ובמחתרת. עד שיום אחד נתפס והובא למשפט מול הקיסר מקסימיאן (הקיסר שכיהן לפני קונסטנטינוס ושכיהן במשותף עם דיוקאלטיאנוס שרדף את הנוצרים)
• דימיטריוס הצהיר מול הקיסר כי הוא מאמין רק בישו ולא באלים הרומאים ונשלח לכלא לעינויים
• גם בכלא הוא המשיך בהטפותיו ובין המאמינים שהלכו אחריו בכלא היה גלדיאטור בשם נסטורס (Nestoras)

הקיסר ארגן קרב בין נסטורס ללאו (Leo) שהיה הגלדיאטור החביב על הקיסר. הקרב היה אמור לדמות מלחמה בין הנצרות לפאגאניות שבסופו הפאגאניות תנצח. לאו היה עצום ממדים והפייבוריט הברור, אולם לפני הקרב נסטורס הלך לבקש את ברכתו של דימיטריוס לניצחון בקרב והוא אכן ניצח. קרבות גלדיאטורים נערכו תמיד עד המוות ולכן הגלאדיאטור האהוב על הקיסר, לאו, מת בקרב. הקיסר זעם והורה לערוף את ראשו של נסטורס מיידית וכיוון שידע שדימיטריוס היה אביו הרוחני של נסטורוס ציווה על הוצאתו להורג בדקירות חנית. לאחר הוצאתו להורג גופתו נלקחה על ידי מאמניו ונקברה בסלוניקי.

כיוון שהוא היה חייל, הוא הפך במרוצת המאות ובמיוחד בימי הביניים לקדוש המגן של החיילים בכנסיה הביזנטית. שמו מתקשר לשמה של אלת התבואה והחקלאות היוונית דֶמֵטֶר (Demeter). אולם בדורות הבאים ועד היום רבים בעולם האורתודוכסי נושאים את שמו. השם דימיטרי נפוץ בעולם הנוצרי-אורתודוכסי (יוון, רוסיה, בולגריה, סרביה וכו') שהוא המשכה של ביזנטיון. לכן אם שמות כמו דימה, דימיטרי, דימיטריה מוכרים לכם – זהו המקור – כאן בסלוניקי.

 

שחזור הכנסייה

אם כך מובן כעת מדוע הכנסייה הזו למרות שהיא קטנה יחסית רואים בה כמרכזית והחשובה ביותר בסלוניקי. למרבה הצער, הכנסייה ניזוקה קשות בשרפה של 1917 ומה שאנו רואים היום הוא שחזור. אבל שחזור שנעשה לפי התוכניות המקוריות ועמלו עליו רבות. המבנה החיצוני משלב לבנים אדומות ולבנות. אך עיקר הרושם מהכנסיה הוא בתוכה. כאשר פרסקאות, ופסיפסים ברמת גימור מעולה מעטרים את כל קירותיה. הספינה והאפסיס עשויים שיש לבן מובחר וציורים של ישו ושליחו על רקע מוזהב משולבים באפסיס. שרידו של המרטיר מוצגים גם כן בכנסיה וביום מותו ה-26 באוקטובר מדי שנה סלוניקי לובשת חג לכבוד הקדוש המגן שלה.