האקרופוליס – האייקון של התקופה הקלאסית

מתחם האקרופוליס (העיר העלית) הוא שיאו של מה שנקרא העולם הקלאסי. בארכיטקטורה של האקרופוליס התבטאו בצורה המיטבית כל הערכים הנעלים של הקלאסיקה – איזון, סימטריה והומאניות. הפרתנון (Parthenon), קודש הקודשים של העיר העלית שהיה מקדשה של אתנה הבתולה (אחד מגילגולי הייצוג של האלה), הוא אחד מהאתרים המוכרים ביותר באירופה וסימלה הבלתי מעורער של יוון (העתיקה והמודרנית).

כמה זמן להקדיש לאקרופוליס?

יום טיול שלם יספיק על מנת לכסות את כל מקדשי החובה של האקרופוליס בראשם הפרתנון. הטיול יכלול גם את גבעות הטרשים הסמוכות ממערב, כמו גם את ההרודיון ותיאטרון דיוניסוס (Theatre of Dionysus) מדרום לגבעה.

 

מה חייבים לראות באקרופוליס? 

• לחגוג את הפנאתיה בפרתנון
• לבקר את הקריאטידיות בארכתיאון (Erechtheion)
• לעבור בשער ביולה (Beule Gate) לתוך המתחם הקדוש
• לצפות בתיאטרון רומי בהרודיון
• לצפות בתיאטרון קלאסי בתיאטרון דיוניסוס
• ממצאים ארכיאולוגיים חשובים במוזיאון האקרופוליס
• לחקור את יסודות המשפט בגבעת האריופגוס (Areopagus Hill)
• נוף פנורמי מגבעת פילופאפוס (Philopappos Hill)

לכל המידע על טיול באתונה, איך להגיע? איפה ללון? והיכן לבקר?

למציאת מקום לינה באתונה בקרבת האקרופוליס, הקליקו כאן…

הכל על טיול ברובע מונסטיראקי…

לכל המידע על טיול בסינטגמה, קולונאקי והפלאקה…

 

מהו האקרופוליס?

• מתחם האקרופוליס היה 'בית המקדש' (בהשאלה מתרבותנו) של העיר אתונה. בו התרכזו הפולחנים לכבודם של האלים האולימפיים, בראשם האלה אתנה, האלה-הפטרון של העיר אתונה
• אתנה, אלת החוכמה, המלחמה המוצדקת, הצדק, הבתולין וכו' הייתה ביתו המועדפת והמוצלחת של זאוס אבי האלים
• זאוס היה בנו של כרונוס (הזמן) ונכדה של גיאה (האדמה). אתנה נולדה מתוך ראשו של זאוס, כתוצאה מכך שבלע את אימה מטיס, בתו של אוקיאנוס (נאמר בנבואה שהיא עתידה ללדת בן חזק שידיח את אביו בנוסף לבת שהיא עילוי – אתנה)

העיר העלית הקדושה נבנתה במרחב גאוגרפי מוגבה מעל אתונה העתיקה במהלך המאה החמישית לספירה. נבנתה תחת שלטונו והוראתו של פריקלס, שליט אתונה האגדי.

• גובה העיר העלית הוא כ-150 מטרים מעל פני הים וכשמונים מטרים מעל הכרך של אתונה המודרנית של היום. המתחם מופרד מהעיר בשרשרת של מצוקים המקיפה אותו מכל איבריו
• פרויקט הבנייה האדיר של האקרופוליס הותווה על-ידי פריקלס (Pericles). הוא שמינה את הארכיטקטים הענקיים של העולם העתיק איקטינוס וקליקרטס (Ictinus, Callicrates) לבנות את מקדשי המתחם
• בניית הפרתנון הופקדה בידיו של הארכיטקט והפסל הענק פידיאס (Phidias). הוא גם עיצב את פסלה המונומנטאלי של האלה אתנה שעמד בפרתנון. הוא יצר ופיסל גם פסלים ותבליטים נוספים במתחם שחלקם שרדו עד ימינו

לרכישת כרטיסי כניסה לאתר + סיור מודרך, הקליקו כאן…

 

איך מגיעים ואיך מטפסים לאקרופוליס?

• מתחם האקרופוליס הוא האתר הכי פופולארי ביוון הסופר-תיירותית
• האקרופוליס הוא אתר חובה בביקור באתונה ונמצא בדיוק בלב העיר, מדרום למרכז העתיק (רחוב ארמו וכיכר מונסטיראקי)
• הדרך הנוחה ביותר להגיע לאתר היא מכיכר מונסטיראקי, בה יש תחנה של הרכבת התחתית. מהכיכר יש ללכת דרומה לכיוון חלקו המערבי של המתחם בכיוון המצוקים
• הגישה אל האקרופוליס היא רגלית. מקבילה לנתיב הדרך הפנאתנאית הקדומה. דרך שנמתחה מצפון לדרום ועברה דרך האגורה (Agora) ההיסטורית של אתונה
• על הנתיב הקדום יש לטפס בשבילים ממערב למתחם, שם נמצאת קופת הכרטיסים שמעליה המעבר למתחם דרך שער ביולה

לרכישת כרטיסי כניסה ללא תור לאקרופוליס, הקליקו כאן…

אם אתם מגיעים לביקור ישיר מהמלון שאינו במרכזה של העיר, ניתן לרדת בתחנת התחתית של האקרופוליס לא רחוק מהמוזיאון. משם ניתן ללכת לאורך נתיב האתרים שמדרום לחומות (תיאטרון דיוניסוס וההרודיון) עד העלייה דרך שער ביולה.

חשוב לזכור שהעליה לאקרופוליס היא רגלית וכרוכה בעליית מדרגות מרובה השקולה לעליית מדרגות של כ-15 – 20 קומות. כמו כן במרבית השנה האתר עמוס ומצריך המתנה בתורים כך שבימים חמים הביקור עלול להיות מתיש יותר. על כן יש להתכונן ולהיערך לכך במיוחד אם יש לכם קושי פיזי לעלות מדרגות.

למציאת מקום לינה באתונה בקרבת האקרופוליס, הקליקו כאן…

 

מקדשי האקרופוליס

מקדש אתנה ניקה

המקדש של אתנה ניקה (Athena Nike) מוקדש לאפיטט של אתנה כאלת הניצחון. האפיטט (Epithet) הוא כינוי מלווה של אלים שמדגיש את סמכותם. בתקופה מאוחרת יותר האלה ניקה נפרדה לגמרי מאתנה והייתה לאלה עצמאית. הפרתנון לדוגמה הוא תחת האפיטט של אתנה כאלת הבתולין. בפרתנון חגגו את פולחן הבתולין ובמקדש של אתנה ניקה התקיים פולחן הניצחון.

המקדש עצמו הוא בין השמורים שנותרו על האקרופוליס, בעיקר הודות לשחזורים שנערכו בו במאה ה-19. בתחום המקדש נותרו כמה תבלטים מרהיבים ביופיים. המוכר בהם הוא מה שנותר מתבליטה של אתנה-ניקה החולצת את סנדלה. התבליט מתאפיין בעדינות יוצאת מן הכלל בתיאור קפלי שמלתה.

הפרופילאום

הפרופילאום (Propylaia) הוא שער הכניסה לאקרופוליס מהחלק הפנימי. משמעותו המילולית הוא לפני (פרו) העמודים (פילאה). הוא מחובר עם שער ביולה במתחם של מעין רחוב עם מקדשים ועמודים. הללו היוו את מקום הגישה לתוך העיר העלית. שער ביולה נמצא במפלס הנמוך של הגבעה השטוחה וביניהם מקדש אתנה ניקה.

אם צורתו של הפרופילאום מוכרת לכם אז כן, שער קלאסי זה הוא אבטיפוס מפורסם להמוני שערים בכל רחבי אירופה. המוכר בהם הוא סמלה של העיר ברלין – שער ברנדנבורג שנבנה כהעתק בארוקי לפרופילאום.

 

הבראוראוניון (מקדש ארטמיס)

ממקדשה של האלה ארטמיס (Artemis) כמעט לא שרד דבר למעט יסודותיו. המקדש נקרא על שם העיר בראורון Brauron (שוכנת כיום ממזרח לשדה התעופה של אתונה), העיר ממנה יצא הצי היווני בדרכו לטרויה. בשהותו בעיר הרגיז מצביא היוונים אגממנון מלך מיקנה את האלה ארטמיס. כעונש היה עליו להקריב את ביתו איפיגנאה על מנת לשכך את זעם האלה ולאפשר לצי לצאת לדרך.

לפי המיתולוגיה המקדש נבנה בידיה של איפיגנאה (Iphigenia) כתודה על כך שארטמיס בסופו של דבר הצילה אותה ברגע האחרון והחליפה אותה בצבי מבלי שאביה שם לב. איפיגנאה הציבה את הפסל של האלה במקדש, לאחר שאחיה אורסטס הצילה מהעיר טאוריס.

קלקוטקה

בדומה למקדש ארטמיס הסמוך, גם מהקלקוטקה (Chalkotheke) לא נותר דבר מלבד כמה מהיסודות. המבנה היה מחסן למנחות שהובאו לפולחנים בהר. נקרא על שם הקלקוס – הנחושת, ממנה היו עשויים הכלים השונים כגון כלים לאחסון מזון וכלי נשק.

 

הפרתנון

מקדשה של האלה הבתולה אתנה הוא מה שאנו מכירים כאקרופוליס. המקדש האייקוני מוקף העמודים הוא הגדול והמרכזי מבין המקדשים של העיר העלית – האקרופוליס. הפרתנון נבנה על חורבות מקדש קדום יותר של האלה שנהרס עם הפלישה של הפרסים. המקדש החדש נבנה בשנת 447 לפני הספירה לכבוד הניצחון של היוונים ודחיקת הפרסים, כהודיה לאלת הניצחון.

המתחם שהוקדש לאתנה הבתולה היה גם מקום האוצר של אתונה ובו אחסנו את הזהב. נבנה ביוזמתו של פריקלס ותחת תכנונו של פידיאס. המקדש הוא פאר היצירה המושלם ביותר של מה שמכונה "הסדר הדורי". בולט בפרופורציות המאוזנות שלו שהביאו לעולם הרנסנס את "חיתוך הזהב", הפרופורציה הנכונה בין אורך לרוחב שמובילה לשלמות אסטטית. ההשראה מן המקדש השתרשה בכל העולם המערבי החל מתקופת הרנסנס (הלידה מחדש של העולם הקלאסי), והיא השפיעה רבות על ערכי הארכיטקטורה ברחבי אירופה המערבית ואמריקה.

לכרטיסי כניסה לאתר + אודיו, הקליקו כאן…

תכנית הקרקע של המקדש התבססה על 17 עמודים דוריים לאורך על שמונה עמודים לרוחב. העמודים רחבים יותר בבסיסם מאשר בראשם. מאחורי שורת העמודים הדוריים בחזיתות המקדש (שורות הרוחב) היתה שורה של עמודים מ"סדר יוני" המובילים אל הפתחים לחללים הפנימיים – הנאוס והסקוס.

שורת העמודים הדוריים והאפריז (ארבעת העמודים האנכיים שמעל העמודים הדוריים) הם כל מה ששרד מהתקופה הקלאסית. כל השאר הוחרב בפיצוץ של מחסן הנשק העותמאני שבאופן הזוי אוחסן בתוך הפרתנון. פגז וונציאני פגע בו בעת המצור על האקרופוליס בשנת 1687. בשל כמות הנשק הגדולה שהיתה בפנים, הפיצוץ החריב את המקדש שהיה עד אז שלם יחסית והפך אותו לעיי חורבות. לאחר מכן בכמה סבבי ביזה ברישיון שעברו על המקום נלקחו אחרוני השרידים של הבניין המפואר.

 

ממצאי הפרתנון

בכדי להשלים את ביקורכם ולראות את מרבית יצירות האומנות המגולפות בשיש שעיטרו את הפרתנון, תאלצו לנסוע לכמה בירות אירופיות מפורסמות ובראשן ללונדון. המטופות המפורסמות, אותן 92 פלטות של תבליטים משיש שנמתחו לאורך האפריז כבר אינן נמצאות במקדש, כמו גם העיטורים שהיו בגמלון. כל אלו נמצאים במוזיאונים אירופאים מפורסמים מחוץ לגבולותיה של יוון. מה שנותר כיום הוא רק שלדו של הבניין המפואר של העת הקלאסית כמעין שריד קדוש (רליק) של אתונה ההיסטורית.

אם כן, חובבי יוון הקלאסית ומי שרוצה להשלים את ההתרשמות וההשתאות מערש תרבות המערב – אתונה, יאלצו להמשיך ללונדון. בראשית המאה ה-19 הרוזן הבריטי מאלגין (7th Earl of Elgin) העמיס על אוניה פחות או יותר מחצית מהפסלים שהיו על גבעת האקרופוליס ושלחם לאנגליה. בראשם תחריטי השיש שעיטרו את הפרתנון שעל עיטורם פיקח פידיאס בעצמו (תחריטי השיש מכונים מאז גם "שיש אלגין" – Elgin Marbles). הרוזן מכר את פיסות ההיסטוריה הללו שערכן לא יסולא בפז לממשלת בריטניה ב-1816 שהעבירה אותן אל המוזיאון הבריטי (British Museum). הללו מוצגים כיום בגלריית דובין (Duveen Gallery) המרווחת, שנבנתה במוזיאון במיוחד עבור יצירות האומנות החד-פעמיות הללו.

מקדש אתנה הישן

מצפון לפרתנון, מקדש אתנה החדש, ובצמוד לארכתאום, עומד מתאר הקרקע של המקדש הישן של אתנה (Ancient tample of Athena). המקדש עצמו נהרס על-ידי הפרסים לקראת סוף המאה השישית לפני הספירה. הוא היה חלקו המרכזי של האקרופוליס בתקופה שלפני פריקלס. הפרתנון שנבנה בסמוך נועד להאפיל עליו. זאת על מנת לסמל את הניצחון ואת הצמיחה של אתונה שאחרי המלחמה.

 

הארכתאום

הארכתאום או הארכטיאון (Erechtheion) הוא מקדשו של אריכתוניוס, מלכה מיתולוגי של אתונה. אריכתוניוס נולד מזרעו של אל האש הפייסטוס כאשר ניסה לאנוס את אתנה. אתנה נאבקה ואת הזרע של אחיה מחתה בפיסת כותנה וזרקה מהשמים לאקרופוליס. מהזרע נולד אריכתוניוס שכמו אביו המאמץ המלך קקרופס, המלך המייסד של אתונה, היה בחצי גופו התחתון נחש.

הארכתאום הוא מבין השמורים ממקדשי האקרופוליס. ידוע בעיקר בשל חמש הקריאטידות (עמודים תומכים בצורה של אישה) שמחזיקות את מה שנותר מגגו. במקור היו שישה פסלים אך אחד מצא את דרכו ב'תמימות' למוזיאון הבריטי (כחלק מהאוסף של הלורד אלגין).

כיום במקדש מוצגים חמישה העתקים כאשר הפסלים המקוריים מוצגים בשימור במוזיאון האקרופוליס. המקדש עצמו היה בנוי על שיפולי הגבעה ולכן חולק לשלושה מפלסים. הקריאטידות החזיקו את המפלס הדרומי הקטן.

בצמוד לארכתאום עמד הפנדרוסיון (Pandroseion), מקדשה הקטן של פנדרוסוס. פנדרוסוס הייתה אחותו של אריכתוניוס ושימשה כאומנת שלו. ממקום המקדש מעל צוקי האקרופוליס, קפצו שתי אחיותיה של פנדרוסוס – הרסה ואגלאורוס. שתיהן נתקפו בטירוף למראה התינוק שחציו היה נחש וקפצו למותן מהצוקים.

 

מקדש זאוס פוליאוס

מהמקדש המפואר לשעבר שנבנה לכבודו של זאוס המגן (Zeus Polieus), כמעט ולא נותר דבר מלבד מתאר הקרקע שלו. המקדש שחלש על חלקו הצפוני של האקרופוליס ופנה לעיר העתיקה, עמד בסמוך לפרתנון ולארכתאום.

 

מדרום לחומות האקרופוליס

האודיאון של הרודס אטיקוס – ההרודיון

האתר החשוב הראשון שנמצא על מסלול ההליכה בשבילים מתחת לחומות האקרופוליס הוא האודיאון (נקרא גם הרודיון). המבנה המרשים נבנה על ידי הרודס אתיקוס (Odeon of Herodes Atticus) ומתקרא על שמו. אם המבנה נראה לכם שלא בסימטריה עם שאר מה שנותר מהארכיטקטורה הקלאסית שבאתרי האקרופוליס, זה בגלל שהמבנה עצמו הוא בכלל רומאי. זהו מבנה מרשים, גדול, מפואר ובעל עוצמה בלתי רגילה. מבנה ייחודי של מה שאנו מכנים בשפה שגורה אמפי-תיאטרון. זאת למרות שבמונחים הרומים הוא פשוט היה תיאטרון (תיאטרון שימש למופעי מוזיקה ודרמה ואילו אמפי-תיאטרון היה שם למבנה ששימש למלחמות עקובות מדם של גלדיאטורים). ההרודיון אם כן נבנה במאה השנייה לספירה (שש מאות שנים אחרי בניית שאר אתרי האקרופוליס). הרודס היה סנטור רומאי כאשר העיר הייתה בשליטת אלו שראו עצמם כממשיכי יוון העתיקה – האימפריה הרומית.

כאשר היה פעיל, היה מקום לחמשת אלפים צופים בתוכו. הוא נבנה על מדרון האקרופוליס והשתלב היטב במבנה הטופוגראפי של ההר. גג האודיאון היה עשוי מארזי הלבנון שכיסו את היציעים. העצים התחברו עם הבמה שגובהה היה של כשלוש גלריות. האודיאון הרומי נבנה במקומו של האודיאון של פריקלס שנחרב לחלוטין. האודיאון של פריקלס עמד בתקופה הקלאסית בצמוד לתיאטרון דיוניסוס.

בימינו אנו ומאז שנות החמישים באשר שופץ, האודיאון מארח הופעות חיות וקונצרטים בימי הקיץ, כמו האמפי בקיסריה אצלנו. אם הזדמן לכם להיות באתונה בימי הקיץ בהחלט מומלץ לבדוק על הופעות באתר ההיסטורי. המחירים בדרך כלל נוחים והחוויה בלתי נשכחת.

הסטואה של אאומנס

את הדרך בין ההרודיון לתיאטרון דיוניסוס החשוב, צועדים במה שנותר מהסטואה המפוארת של אאומנס (Stoa of Eumenes). מבנה הסטואה – האכסדרה, אפשר מעבר אלגנטי. מעבר לקהל שהגיע לראות מחזות בתיאטרון דיוניסוס. פעילות התיאטרון הייתה חלק מהתרבות העירונית שצמחה באתונה הקלאסית. אורכה של הסטואה היה 160 מטרים והיא הכילה שתי קומות. בקומה התחתונה שורה של עמודים מסדר דורי ובקומה העליונה עמודים בסדר יוני. כיום מהאכסדרה עצמה נותרו רק היסודות. אך בהליכה בנתיבה ניתן לדמיין את העושר והאלגנטיות של התרבות האורבאנית של אתונה העתיקה.   

 

האסקפליאון

האסקפליאון (Asklepieion of Athens) המקדש של אל הרפואה עמד על נתיב הסטואה של אאומנס בין ההרודיון לתיאטרון דיוניסוס הענקי. המקדש בשיאו עמד מתחת לחומת האקרופוליס ושירת את מאמיניו של אל הרפואה. מהמקדש כיום כמעט ולא נותר דבר מלבד חלק מהיסודות.

תיאטרון דיוניסוס

לא הרבה נותר ממה שהיה האצטדיון הראשי של אתונה העתיקה, התיאטרון המרהיב שהוקדש לאל היין דיוניסוס (Theatre of Dionysus). התיאטרון הוא אחד מהמקומות החשובים בהיסטוריה של המחזאות, התיאטרון, הדרמה ואמנויות הבמה. הפך עם הזמן למקום שיש לו מיתולוגיה משל עצמו. בתיאטרון קיבולת ל-14 אלף צופים והוא בנוי על מדרונות ההר עליו נבנו היציעים. בתיאטרון נערכו פולחני הדיוניסיה. אלו היו הפולחנים הדתיים שהיוו את אבני המסד לכל מה שאנו מכנים כיום כאמנויות הבמה. הפולחנים של הדיוניסיה היו חלק חשוב בהווי החיים של אתונה העתיקה. היו שניים רק לפולחני הפנאתניאה שנערכו במרום ההר בפרתנון.

יציעי ובמת התיאטרון ספוגים בהיסטוריה בצורה מבהילה. במקום נערכו הקומדיות, הדרמות והטראגדיות שהמחיזו גדולי המחזאים של יוון העתיקה. סיפורי המיתולוגיה היוונית ומוסר ההשכל היו אבני הפינה לתרבות המערבית. מקור הדרמה ויצירת הבמה הוא כאן. כל מה שאנו צורכים כיום מתרבות הבמה כולל סרטים וסדרות, מכורתו היא כאן באתונה הקלאסית.

מהתיאטרון המפואר לא נותר כיום כמעט דבר. האפריז המפורסם שנותר – הבימה של פיידרוס, נבנה בתקופה הרומית כחלק משיפוץ התיאטרון. כל מה שהתרחש בימי התקופה הקלאסית (המאה ה-4 לספירה), נחרב ונבזז ולא שרד את שיני הזמן.

 

מוזיאון האקרופוליס

מדרום לתיאטרון דיוניסוס נמצא אחד ממוזיאוני הארכיאולוגיה החשובים בעולם – מוזיאון האקרופוליס (Acropolis Museum). המוזיאון מציג את כל הממצאים הקטנים שנחפרו על האקרופוליס והועברו לשימור מוזיאוני. המוזיאון המודרני (נפתח לקהל בשנת 2009), הוא חלק בלתי נפרד מביקור באקרופוליס. הבחירה בידכם אם להתחיל או לסיים את הסיור בגבעת האקרופוליס במוזיאון. מעבר למוצגים שנותנים פרספקטיבה חיונית להבנת חשיבותו של האקרופוליס, מחלונות המוזיאון הגדולים נשקף נוף מקסים של הפרתנון שבמעלה ההר.

• במוזיאון אוסף מרשים מאוד של פסלים ותבליטים קלאסיים (מהתקופה בה היה האקרופוליס פעיל), תקופה שממצאיה נחשבים נדירים מאוד בהשוואה לממצאים הלניסטיים (התקופה היוונית שבאה אחרי מותו של אלכסנדר מוקדון ב-323 לפנה"ס) או רומאיים
• הפסל של "הנער הקריטיאני" הוא אחד הדוגמאות החשובות בעולם של הפיסול הקלאסי המוקדם. הוא עשוי משיש ונמצא כחלק מאסופה של פסלים שניזוקו במתקפה של הפרסים על אתונה. הפסל הרוס בחלקו אך בולט ביישום של הקונטרה-פוסטו, העמידה הטבעית והזורמת שבידלה את התקופה הקלאסית מהארכאית, בה תוארו הדמויות עומדות יציב על שתי רגליהן בתנועה קפואה ולא טבעית
• בנוסף תמצאו גם ממצאים מהתקופה הארכאית (הקודמת לקלאסיזם) וממצאים מאוחרים יותר. דוגמה מאלפת לפסל ארכאי היא "הפפוס קורה" (Pepos Kore) משנת 530 לפנה"ס, אחד מהפסלים השמורים ביותר מהתקופה המרתקת שהובילה אל הקלאסיזם. הפסל נמצא כמעט בשלמותו (יד שמאל חסרה) בארכתאום ואפילו נשמר עליו מעט מהצבע המקורי בו הפסל היה צבוע
• פסל ארכאי מוכר וחשוב נוסף הוא פסל "הקורה מהאקרופוליס" (Korai of the Acropolis of Athens) משנת 510 לפני הספירה (שלהי התקופה הארכאית)
• פסל ארכאי מקסים קדום וחשוב נוסף הוא "המושופורוס" (נושא העגל) Muschophoros, בו השפעות מובהקות של האמנות המצרית על האמנות היוונית הקדומה

אל תחמיצו גם את פסלי הקריאטידות (Caryatid) המקורים שנמצאו בארכתאום. הפסלים הועברו כאמור אל המוזיאון וההעתקים שבארכתאום הם אחד מהסמלים הידועים של האקרופוליס.

 

מערבית לאקרופוליס

השטחים הפתוחים ממערב לאקרופוליס הם רצף של כמה גבעות בהן מרבצי חורש ים תיכוני, טבע ותצפיות נוף מרהיבות אל האקרופוליס. המרחב הפתוח כולל כמה אתרים ארכיאולוגים והיסטוריים ובמשך רוב היום שוקק תיירים ומטיילים. החל מגבעת האראופגוס סמוך לבתי שכונת מונסטיראקי מעט מצפון, דרך גבעת פניקס (Pnyx) ועד גבעת פילופאפוס (Philopappos). מתחת לכל הגבעות והתלים הללו קבורה אתונה הקלאסית של פעם וכל ההיסטוריה של יוון העתיקה.

גבעת האראופגוס

גבעת האראופגוס (Aeropagus) חולשת על מרכזה של אתונה מכיוון דרום מערב ונמצאת בצל האקרופוליס. כיום גבעת הטרשים הבולטת היא נקודת תצפית פופולארית על הדרך המובילה בין מרכז העיר לאקרופוליס.

למשפטנים שביניינו ולמניפי נס הצדק, כדאי לדעת שגבעת האראופגוס היא המקום ההיסטורי בו במאה החמישית לפני הספירה (התקופה הקלאסית) התכנסה מועצת החכמים של אתונה. מועצה זו תפקדה כבית המשפט העליון של אתונה והיוותה את המופת לגיבוש תורת המשפט שתבטיח צדק חברתי.

הגבעה קיבלה את מעמדה כמקום בית המשפט העליון והמועצה קיבלה את סמכותה בזמני יוון הקלאסית מהסיפור המיתולוגי בו תבע האל פוסידון את האל ארס (Ares). אל הים תבע את אחיינו בגין שרצח את אחד מבניו לאחר שהלה אנס את אחת מבנותיו של ארס. המשפט נערך על הגבעה ותריסר האלים היו השופטים (הבסיס ל-12 המושבעים). הגבעה מוכרת גם מסיפורו של אורסטס (Orestes) בנו של אגממנון. הוא ברח מעירו מיקנה לאחר שרצח את אימו קלייטמנסטרה (Clytemnestra) כנקמה על שרצחה את אביו. אורסטס הגולה פגש באתונה את האלה אתנה. היא הבטיחה שייערך לו משפט צדק על הגבעה. על יסודות משפטו של אורסטס נערכו לאחר מכן משפטי הרצח של אתונה העתיקה.

גבעת פניקס Pnyx וגבעת הנימפות

הגבעה החשופה מדרום מערב לגבעת האראופגוס היא מקום מושבה ההיסטורי של אסיפת העם האתונאית של יוון הקלאסית – האקלסיה (Ecclesia). האקלסיה התכנסה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, בשיאה של מה שאנו מכנים כאתונה הקלאסית. כיום מסמלת הגבעה את ערכיה של ערש הדמוקרטיה. בעיקר בהקשר של הבֶּמָה (Bema) – בימת הנאומים העשויה שיש שנותרה על כנה עד היום. בימינו הבימה משתלבת היטב בנוף הטרשים של הגבעה. נותר רק לדמיין במוחינו כיצד לפני אלפיים חמש מאות שנים, עמד עליה פריקלס הענק ונאם בפני רבבות מתושבי אתונה של אז.

מתחת לבמה ישנם שרידים של מזבח ארכאי שהוקדש לזאוס מלך האלים. בחלקה הדרומי של הגבעה שרידים של יסודותיה של חומה שהקיפה את הגבעות שנקראה Diateichisma.

ממערב לגבעת הפניקס מתפרסת הגבעה המיוערת של הנימפות. כיום בית למצפה הכוכבים הלאומי של יוון – האסטרוסקופיאון.

גבעת פילופאפוס (גבעת המוזות) ומצבת פילופאפוס

גבעת הטרשים בגובה 150 מטרים מציעה נוף מרהיב של האקרופוליס ממזרח. הגבעה שנקראת על שמו של יוליוס אנטיוכוס פילופאפוס (Philopappos) היא נדבך חשוב בהיסטוריה של יוון. פילופאפוס היה קונסול רומי באתונה שהיה אהוד על האתונאים. הגבעה הייתה גם המקום ממנו הפגיזו הוונציאנים את האקרופוליס. הפגזה שגרמה לפיצוץ מחסן התחמושת העותמאני שלצערנו הוצב בתוך הפרתנון והחריב את המבנה.

לכבודו של פילופאפוס בנו בני העיר את האנדרטה המרהיבה העשויה שיש. גובהה של האנדרטה הוא 12 מטרים והיא בולטת היטב בראש הגבעה. המצבה נבנתה במאה השנייה לספירה. בחלקה הקעור של המצבה מוצבים פסליהם חסרי הראש של פילופאפוס ואביו. מתחתם באפריז ישנו תיאור טקס מינויו של פילופאפוס לקונסול.