סינטגמה, קולונאקי והפלאקה – אתונה המודרנית והממסדית

כיכר סינטגמה היא ליבה של אתונה הממלכתית. בה שוכן מבנה הפרלמנט היווני וגנים הלאומיים. סינטגמה היא הלב התחבורתי של אתונה ושער הגישה לרובעים הצבעוניים של לב העיר- מונאסטיראקי והפלאקה, שמעליהם האקרופולי. ממזרח, המוזיאונים המעולים של רובע קולונאקי.

 

כיכר סינטגמה

סינטגמה היא הכיכר הראשית של אתונה הממלכתית (בניגוד לכיכר הראשית של אתונה העממית – כיכר מונסטיראקי שביניהן מחבר רחוב השופינג הראשי, רחוב ארמו). בכיכר המרובעת ורחבת הידיים של סינטגמה (Sintagma) נמצא לב ליבו של השלטון של יוון המודרנית – בניין הוולי – בניין הפרלמנט (Vouli). מבחינה תיירותית כל הדרכים מוליכות לסינטגמה ויוצאות ממנה. היא מהווה גם את המרכז התחבורתי הראשי של אתונה. במיוחד האמור לתחנת המטרו הגדולה הנמצאת תחת הכיכר רחבת הידיים ולקווי האוטובוס הרבים המגיעים לסביבותיה.

מבחינת מיקום היא חותמת את גבולה המזרחי של מה שניתן לכנות כאתונה העתיקה – האקרופוליס, רובע מונסטיראקי ורובע הפלאקה. מצידה המזרחי של הכיכר נמצאים הגנים הלאומיים וחזית בניין הפרלמנט. בחזית הפרלמנט ניצב האייקון הידוע ביותר בכיכר –  קבר החייל האלמוני. סמוך לקבר משמר קבוע של חיילים, לבושים במדיהם המפונפנים ופונפונים מגניבים לנעליהם. בכל יום ראשון בשעה 11 נערך הטקס המפורסם בו חיילי האבזונס (המשמר הלאומי), מבצעים את טקס החלפת המשמרות המרהיב.

לכל המידע על טיול באתונה, איך להגיע? איפה ללון? והיכן לבקר?

למציאת מקום לינה בקרבת כיכר סינטגמה, הקליקו כאן…

המוזיאון הלאומי להיסטוריה

ביציאה הצפון מערבית מכיכר הסינטגמה מרחק 3-2 דקות הליכה ברחוב סטאדיו (Stadiou) נמצא אחד המוסדות המפוארים ביותר באתונה. המוזיאון הלאומי להיסטוריה (National Historical Museum) אשר מציג את תפארתה של יוון לאורך ההיסטוריה. הבניין עצמו נבנה במקור עבור משכן הפרלמנט ושימש ככזה עד שנת 1935 אז עבר למשכנו הנוכחי בכיכר סינטגמה. את החלל הריק מילאה המדינה באוצרות היסטוריים חשובים. אלו מביאים את סיפורה של המדינה המודרנית, על בסיס התרבות היוונית ששלטה במרחב של דרום הבלקן עם חדירת הנצרות בתקופה הביזנטית.

 

הפלאקה

המיטרופולי

בקצהו של רובע הפלאקה (Plaka) השוכן למרגלותיו של האקרופוליס וחוסה בצילו המרהיב (גם מהבחינה הרוחנית), ניצבת לה מי שמתיימרת להיות הקתדרלה של אתונה. המיטרופולי (Mitropoleos או Mitropolitikos). היא מקום מושבו של ההגמון של אתונה. היא גם מרכזה הרוחני של הדת היוונית האורתודוכסית בעיר. הכנסייה החדשה יחסית (אמצע המאה ה-19) היא לא פאר היצירה היוונית. אולם היא משמשת כמקור הסמכות הדתית של העיר ויש לה משמעות בהתנהלותה התרבותית.

הכנסייה היא מקום התפילה הגדול ביותר באתונה. היא ניצבת בלב רחוב שקרוי על שמה (Mitropoleos). הרחוב הוא הציר המרכזי המקביל מדרום למדרחוב ארמו המיתולוגי, אשר מחבר את כיכר סינטגמה עם כיכר מונסטיראקי.

מהלך הבנייה של הכנסייה לא עבר חלק. תוך כדי הבנייה הוחלפו סדיר האדריכלים ונוצרו אילוצים כלכליים ותרבותיים שעיצבו את השעטנז הקצת מוזר שהיא כיום. בכנסייה קבורים שורה של קדושים יווניים (להבדיל ממוסד הקדושים בדת הקתולית). היא נבנתה מחומרי בניין ויצירות של עשרות כנסיות מרחבי יוון שנפגעו או הוחרבו במרוצת השנים.

למציאת מקום לינה ברובע הפלאקה, הקליקו כאן…

הפאנאיגיה גורגופיקוס

בצמוד למיטרופולי הענקית (יחסית), עומדת גאה הכנסייה היפה מהמאה ה-12. כנסייה חמודה שבמהותה מסכמת את סגנון הבנייה הכנסייתי היווני. הכנסייה האהובה מכונה ה"מיקרי מיטרופולי" – המיטרופולי הקטנה. שמה הרשמי הוא פאנאיגיה גורגופיקוס (Panagia Gorgoepikoos). היא בנויה בסגנון צלב יווני, בו שתי זרועות הצלב שוות באורכן (בניגוד לבזיליקה בה צלע הספינה המרכזית ארוכה יותר). הכנסייה כולה בנויה משיש בגוון צהבהב ויש בה המוני קישוטים עתיקים ויפים המעטרים את כתליה.

 

המוזיאון לכלי נגינה עממיים

חובבי המוזיקה היוונית, שרבים מהם ביניינו הישראלים, ייהנו עד מאוד מהמוזיאון הקטן והיעיל הזה ממש בליבה של הבירה היוונית (Museum of Greek Folk Musical Instruments). במוזיאון מוצג האוסף של פיבוס אנויאנקיס, מוזיוקולוג מכרתים שחקר לעומק את התרבות המוזיקאלית היוונית. מלבד כלי הנגינה המפוארים השייכים לתרבות היוונית מימים ימימה, במוזיאון סקירה מקיפה על ההיסטוריה של המוזיקה המקומית. כולל כמובן סגנון הרמבטיקו המיתי.

נקודת ציון מעניינת שנמצאת ממש בסמוך למוזיאון היא "מגדל הרוחות". מגדל עתיק אשר נבנה במועד לא ידוע בין המאה הראשונה לפנה"ס למאה השניה לספירה. הוא שימש לחיזוי מזג אוויר ורבים מכנים אותו כתחנה המטאורולגית הראשונה בהיסטוריה.

פלאטיה ליסיקראטוס

כיכר מרכזית בלב הפלאקה שמוכרת בשל האנדרטה ההיסטורית שעוד נותרה בה מימי יוון העתיקה. האנדרטה של ליסקראטס (Lysicrates) נועדה לציין את ניצחון ההפקה של ליקראטס בתחרות שנערכה בתיאטרון דיוניסוס לרגלי האקרופוליס. היד נותרה ברחבי העיר במשך השנים למרות ניסיון של הלורד אלגין, השגריר הבריטי של האימפריה העות'מאנית, להעבירה לבריטניה יחדיו עם שפע של עתיקות שביניהן אוצרות האקרופוליס. האנדרטה שרדה את שוד העתיקות הגדול של אתונה מידיהם של הבריטים. נותרה במיקומה המקורי גם באתונה של יוון העצמאית.

 

המוזיאון היהודי

לא רחוק מכנסיית השילוש הקדוש, עדיין במעטפת המזרחית של רובע הפלאקה, נמצא המוזיאון היהודי של אתונה. המוזיאון הקטן סוקר את ההיסטוריה של היהודים ביוון. החל מהגלות של התקופה הרומית והגעת קהילות יהודיות מיהודה ליוון; כלה בהגירת המגורשים מספרד ופורטוגל במאות ה-15 וה-16 שהשתקעו ביוון העות'מאנית; ועד הפרק המסכם של הקהילה – השואה.

שואת יהודי יוון התרחשה בשני גלים. ראשית גירוש היהודים מהאזורים שהיו תחת שליטת גרמניה הנאצית, בראשם השמדת הקהילה הגדולה של סלוניקי. הגל השני התרחש עם התמוטטותה של איטליה הפשיסטית ששלטה עד אז על אתונה. אז הושמדו שאר קהילות יהודי יוון. מראשית המלחמה יוון חולקה לאזורי שליטה בין מדינות הציר. בתחילה אתונה היתה עוד תחת שלטון האיטלקים, בניגוד לסלוניקי שהיתה בשליטה גרמנית-נאצית.

בספטמבר 1943 הוקם מחנה המעבר בפרבר של אתונה חדיירי (Haidari). ממנו נשלחו יהודי אתונה ורוב יוון לאושוויץ. היהודים שהגיעו למחנה נאספו מכל רחבי אזורי השליטה לשעבר של האיטלקים. כולל הטראנספורטים ההזויים שהנאצים ערכו באניות שאספו את יהודי האיים היוונים.

 

כנסיית השילוש הקדוש

אחת הכנסיות העתיקות והיותר יפות של אתונה. מעט דרומית מכיכר סינטגמה עומדת כנסיית השילוש הקדוש (Holy Church of the Holy Trinity) ששייכת לקהילה הרוסית של אתונה. הכנסיה הרוסית שייכת לנצרות המזרחית (בניגוד לכנסיה הקתולית המערבית) ממש כמו הכנסיה היוונית האורטודוקסית.

הכנסייה בנויה בסגנון של צלב יווני עם כיפה מרשימה במיוחד בקוטר של עשרה מטרים. היא נבנתה בתחילת המאה ה-14 אך בתחילת המאה ה-18 ניזוקה ברעידת אדמה. במשך 150 שנה עמדה הכנסייה על הריסותיה. כולל פגיעות נוספות של העות'מניים שהשתמשו בהריסות על מנת לתחזק חומה שבנו בנתיב סמוך. הכנסייה גם ספגה פגיעה של ארטילריה שנורתה מהאקרופוליס בשנת 1827.

באמצע המאה ה-19 הכנסייה שופצה ובחלקים רבים נבנתה מחדש בהשקעה של הצאר הרוסי. לאחר מכן הפכה להיות כנסיית הבית של הקהילה הרוסית. בנוסף נבנה גם מגדל הפעמונים הסמוך לכנסייה, גם הוא בהשקעה של הצאר.

קאפניקראה

כנסייה ביזנטית עתיקה מאוד שנמצאת על נתיב המדרחוב של ארמו (Ermou). כנסיית קאפניקראה (Kapnikarea) היא אחת העתיקות ששרדו באתונה. בעלת היסטוריה עשירה והמון מזל שהיא כמעט לא ניזוקה. הכנסייה נבנתה בסוף המאה השמינית לספירה ועברה שחזורים במאה ה-20. כיום הכנסייה היא מקום ביקור נעים עבור מי שחורש את ליבה של אתונה, בנתיב המסחרי המרכזי שבין כיכר סינטגמה לכיכר מונסטיראקי.

אנאפיוטיקה

הרובע שמערבי לפלאקה ובנוי על מורדותיו הצפוניים של האקרופוליס. האנאפיוטיקה (Anaphiotika) הוא מבין הרבעים היותר עתיקים של אתונה. כיום הוא בעיקר רובע מגורים שליו עם בתים נמוכים ושפע של גינות ירוקות. שווה לצאת לסיור קצר בין בתי הרובע השליו שמזכיר הרבה יותר כפר יווני מהאיים הקיקלאדיים מאשר את המרכז של הכרך הגדול אתונה. הסיבה לכך היא שרובם של בתי הרובע נבנו באמצע המאה ה-19, תוך הטמעה ושילוב של בתים שהיו חלק מאתר ארכיאולוגי שנותרו מאתונה הרומית.

ברובע התיישבו פועלים שהגיעו מהאי אנאפי (Anafi מהאיים הקיקלאדיים בין כרתים לנקסוס) ובנו את ביתם על האתר הארכיאולוגי. לאחר שהבתים נבנו במהירות, החוק העות'מאני אסר על הריסה של בתים בנויים. כך הפך הרובע לקהילה שוקקת של יוצאי האי שגם נקרא על שמם.

 

מדרום לכיכר סינטגמה

הגנים הלאומים

הריאה הירוקה של מרכז אתונה, נמצאת ממש מאחורי בניין הפרלמנט מדרום מזרח לכיכר סינטגמה. מומלץ מאוד לצאת לטיול בין שבילי הגנים וליהנות מהעצים והפסלים. זאת למרות שישנה תחושה כי מעט הזניחו את המקום, בטח לעומת השאפתנות המקורית של עיצוב הגנים. בגנים ישנו גם גן חיות שלמי שממש דחוף אפשר ללכת אליו. אבל מדובר בגן חיות יחסית מצומצם ודי מוזנח.

מקדש זאוס האולימפי

בחלקם הדרומי של הגנים הלאומיים, נמצאים כמה עמודי ענק מהסדר הדורי עם כותרת קורינתית אשר מסודרים על מתאר קרקע. העמודים היו חלק מהמקדש המונומנטאלי של זאוס (Temple of Olympian Zeus), אבי האלים האולימפיים. מקדש שבנייתו החלה בתקופה הקלאסית (במאה השישית לפני הספירה) ונסתיימה רק בעת הרומית סביב ראשית הספירה, כ-650 שנים אחרי תחילת הבנייה.

המקדש הענקי הושלם בידי הקיסר אדריאנוס. אדריאנוס הציב במקדש את אחד הפסלים המפורסמים של העת העתיקה, פסלו משובץ הזהב של זאוס, העתק של פסל אבי האלים פרי ידיו של פידיאס הקלאסי (Phidias) שהוצב בעיר אולימפיה. בסמוך עמד גם פסלו המונומנטאלי של הקיסר בכבודו ובעצמו. כך ששני הפסלים יצרו מיצג ובו שני פטרוני מנהיגות של העם, האחד הקיסר הגשמי והשני מלך השמים. כיום נותרו מהמקדש כ-15 עמודים ענקיים, כל אחד מהם בגובה של 18 מטר.

לסיור אודיו מודרך באתר מקדש זאוס האולימפי, הקליקו כאן…

 

שער אדריאנוס

בקצה הצפון מערבי של מתחם מקדש זאוס, עומדים השרידים של שער אדריאנוס המרשים שנבנה בשנת 131 לספירה. השער היווה את הגבול בין אתונה העתיקה לבין העיר החדשה של אז, אותה בנה ופיתח השליט הרומאי.

אצטדיון קלימרמרו או האצטדיון הפאן אתני

אצטדיון השיש הענקי והמפורסם של אתונה (Kallimarmaro או Panathenaic Stadium) נמצא בעמק קטן מזרחית לגנים הלאומיים, לא רחוק מארמון הנשיא המאובטח. הוא נמצא באותו מתחם גדול של הגנים הלאומיים ומקדש זאוס. האצטדיון הוא ערש האולימפיאדה המודרנית. בו נערכו המשחקים האולימפיים של 1896 ותחרויות הקליעה של האולימפיאדה בשנת 2004.

במקור נערכו במקום המשחקים הפאן אתנאיים במהלך התקופה הקלאסית, אז יציעי האצטדיון היו מעץ. מבנה השיש האדיר הוקם על חורבות האצטדיון העתיק בשנת 329 לפני הספירה והורחב עוד יותר בשנת 140 לספירה, בתקופה הרומית. זהו מבנה מרשים ביותר ועוצמתי שממחיש לנו שוב פעם שיוון הקלאסית היא ערש תרבות המערב. כיום כל עיר שמכבדת עצמה מתהדרת באיצטדיון עירוני אחד לפחות ואיצטדיון קלימרמרו הוא המודל הראשוני שלהם.

לסיור סגווי בכל אתריה העתיקים של אתונה שלרגלי האקרופוליס, כולל האצטדיון האייקוני, הקליקו כאן…

בית הקברות הראשון של אתונה

בהליכה של שתי דקות מאצטדיון קלימרמרו, בכיוון דרום מערב, עומד מתחם בית הקברות הראשון של אתונה. בית הקברות המודרני של העיר (להבדיל מהקרמיקוס), הוא מקום שליו מאוד, מוקף עצים ומצבות שחלקן הן יצירות אמנות של ממש. בבית הקברות קבורים כמה מבני העם היווני המפורסמים של המאות ה-19 וה-20. יחדיו עם אישים אירופאים שזהותם היא חלק בלתי נפרד מיוון. במקום קבור הארכיאולוג הגרמני המפורסם היינריך שלימן, מי שמצא לכאורה את טרויה ומיקנה המיתולוגיות.

 

רובע קולונאקי

כיכר קולונאקי

הכיכר המרובעת והמודרנית היא הלב של רובע קולונאקי האופנתי (Kolonaki). הרובע והכיכר נמצאים מעט מחוץ למרכז העתיק של אתונה. לכן גדודי התיירים של העיר פחות מגיעים אליהם לעומת הסצנה המקומית התוססת. זאת מלבד רצועת המוזיאונים שבציר הדרומי של הרובע אותו כמובן חורשים התיירים. ברובע זה תוכלו למצוא את אתונה המודרנית והמתוחכמת. בליל של בתי-קפה וחנויות אופנה קטנות, אנשים מגניבים וסצנה אמנותית מתחדשת.

למציאת מקום לינה ברובע קולונאקי, הקליקו כאן…

הגלריה הלאומית לאמנות

בקצה המזרחי של פארק ריזארי (Rizari Park) נמצא המוזיאון החדיש (National Gllery) שמציג את אוסף האמנות הלאומי של יוון. אוסף האמנות של המוזיאון שנפתח בשנת 1976 מכיל לא מעט ציורים בכלל לא רעים של כמה מגדולי אמני התרבות המערבית. למרות שמאז ימי-הביניים והלאה לא היו האמנים היווניים מפורסמים, האוסף כולל יצירות של אמנים עם זיקה ברורה ליוון. אמנם חלק נכבד מיצירות האמנות המערבית התבססו על סיפורי המיתולוגיה היוונית, אך אוסף זה מתמקד בזיקה ליוון שהיא מעבר לנרטיבים הקדומים.

בגלריה תמצאו ציורים של גדולי אמני הרנסנס הצפוני, ענקים דוגמת אלברכט דירר ופטר פאול ברוייגל; אמני בארוק חשובים דוגמת אנטוני ואן דייק, מיכאלאנג'לו ,קראוואג'ו ורמברנט; כמו גם אוסף של אמנות מודרנית מרשימה דוגמת ציורים של סזאן, פיקאסו ועוד. אל תחמיצו את יצירת המופת של הענק הצרפתי של הרומנטיציזם אז'ן דלקרואה – "לוחם יווני" (Mounted Greek Warrior) משנת 1856. במוזיאון גם אוסף של ציירים ופסלים מקומיים.

 

ציורים של אל גרקו – היווני

• בגלריה תמצאו מספר מרשים של ציורים פרי ידיו של היווני – "אל גרקו". האמן היווני שפעל בספרד ששמו המקורי דומניקוס תאוטוקופולוס (El Greco – Domenikos Theotokopoulos)
• אל גרקו הוא גדול האמנים היווניים של הרנסנס והלאה. נולד בהרקליון בירת כרתים בשנת 1541. כרתים של אז הייתה תחת שלטונה של ה'סרניסימה' – הרפובליקה של ונציה. על מנת להתפתח עבר אל גרקו לבירתה, קרי ונציה. בונציה הוא למד אצל גדול אמני ונציה – טיציאן האלמותי
• לאחר מכן עבר לטולדו בספרד שם פעל עד ערוב ימיו. אמנם היווני מזוהה הרבה יותר עם האמנות הספרדית מאשר עם היוונית, אך כשמו כן הוא והוא נותר מקור גאווה עבור היוונים

מוזיאון המלחמה

מצידו המערבי של פארק ריזארי נמצא מוזיאון המלחמה הממלכתי (War Museum Athens) הייחודי. המוזיאון מספר את ההיסטוריה המאוד ארוכה של יוון דרך אירועי המלחמה הרבים והמפורסמים שחרכו את הארץ הוותיקה. המוזיאון נפתח בשנת 1975 עם נפילתו של המשטר הצבאי. נפתח עם מעין תקווה לסיכום של ההיסטוריה העקובה מדם עם פנים לתקופה ארוכה של שקט ושלום.

המוזיאון מסודר לפי תקופות היסטוריות. מתצוגת כלי מלחמה של התקופה המיקנית, כלה בתצוגה של הפלישה והכיבוש העותמני ועד ההיסטוריה של המאה הקודמת של יוון תחת שלטון הנאצים (כמו גם הפשיסטים האיטלקיים והבולגרים) בעת מלחמת העולם השנייה.

המוזיאון הביזנטי והנוצרי

ממש בסמוך למבנה המרשים של מוזיאון המלחמה, עומד מוזיאון קטן וותיק שנבנה בבית אחוזה אלגנטי מאמצע המאה ה-19. המוזיאון הביזנטי (Byzantine and Christian Museum) מביא את סיפורה של הנצרות ביוון. מוצגות בושפע של איקונות ביזנטיות בעלות רקע מוזהב. כיאה לכל מה שניתן למצוא במנזרים יווניים עד ימינו. במוזיאון אוסף מרשים מאוד של ממצאים אמנותיים. אלו נאספו משפע של כנסיות ומנזרים מהעת הביזנטית מכל רחבי יוון.

 

המוזיאון לאמנות קיקלאדית

מעט צפונית לפארק ריזארי מעברו השני של ציר 'וואסיליסיס סופיאס' מרובה המוזיאונים, שוכן אחד המוזיאונים הייחודיים בכל יוון ואחד הפופולאריים שבהם. המוזיאון הקיקלידי (Museum of Cycladic Art) קרוי על שם האוסף של ניקולאוס ואדולי גולאנדרי. אוסף שכלל ממצאים עתיקים מהאלף השלישי לפני הספירה של אמנות קיקלאדית.

האמנות הקיקלאדית הייתה אוסף של ממצאים כמעט פרה היסטוריים של צלמיות (בעיקר צלמי נשים שמסמלות פריון) עם ראש משולש, אף בולט ובמיוחד אברי מין נשיים בולטים. הצלמיות העתיקות השפיעו רבות על אמנים עד התקופה המודרנית דוגמת אמדיאו מודליאני ופאבלו פיקאסו. סביב האוסף הקיקלאדי הראשוני מוצגים עוד ממצאים עתיקים מרחבי יוון והאיים. כיום במוזיאון אוסף מרשים באיכותו של ארכיאולוגיה מיוון וקפריסין.

לרכישת כרטיס און-ליין למוזיאון לאמנות קיקלאדית, הקליקו כאן…

מוזיאון בנאקי

הבא בשרשרת המוזיאונים הבלתי נגמרת של קולונאקי הוא מוזיאון בנאקי הנהדר (Benaki Museum). המוזיאון הוא בית לאוסף הארכיאולוגיה של אנדוניס בנאקיס שממוקם באחוזה שפעם הייתה בית המשפחה. במוזיאון ממצאים חשובים החל מהתקופה הכלכוליתית (האלף החמישי לפני הספירה) ועד כמעט ימינו אנו.

האוסף כולל כמובן שפע של אוצרות יווניים (וגם רומאיים וקפריסאים – הכל יוון בתכלס), מאמנות פרה-היסטורית באיים היווניים, דרך אמנות קלאסית, ביזנטית ואפילו מודרנית. המיצג הידוע באוסף הוא הפסל "דיוקן של גבר מאל פיום". פסל מהתקופה הרומית המאוחרת (המאה השלישית לספירה).

לרכישת כרטיס און ליין למוזיאון בנאקי, הקליקו כאן…